החזאית

החזאית המקומית של עיירה נידחת היא היחידה שמסוגלת להזהיר מפני שטפונות בזק המאיימים על האזור. בקרב התושבים נתפסת יכולתה ככוח על¯טבעי כמעט, ומקנה לה מעמד מיוחד, אך כשהיא מנבאת שחורות לא כולם מוכנים לשמוע את מה שיש לה לומר, יחסיה המשפחתיים והחברתיים מתערערים והכול נעשה מעונן.החזאית, המורה והנערה והדג, שלושת פרקי הנובלה, מספרים את סיפורם של שלושה בני משפחה אחת, המתגוררים בשכנות אך בולטים בבדידותם בעולם. בשפה צלולה וכובשת תמר וייס גבאי משרטטת נובלה יוצאת דופן על יחסינו אל הטבע ועל ניסיוננו לביית את הפראי. בה בעת, היא רוקמת רובד נוסף, שבו יחסם של הגיבורים אל הטבע משקף למעשה את המתרחש בנוף הפנימי שלהם, ולפנינו מתפתחת דרמה ששובה את לבנו עד סופה.

למלחמה יש אף גדול

"כיצד יכול אדם לחלל שטיח בזוהמת נעליו?" תוהה אמנית אריגה הנאשמת ברצח בנאום הגנה בלתי נשכח; "הלוואי שהיתה מביטה בפניי כשהיא מנגבת אותן" מתפללת אישה-צמח הנעה בין חיים למוות, ומבקשת להיראות ולו לרגע בעיני העולם סביבה; "לכל גופה יש אף קטן או גדול שמת איתה" אומרת אישה החולמת על ניתוח פלסטי בעוד המלחמה קוצרת ראשים ברחובות עירה.
אלה רק שלושה מבין תשעת הסיפורים בקובץ "למלחמה יש אף גדול", ספרה של שיח'ה חליווה. בלשונה הייחודית ובכוח הדמיון הפרוע שלה, חליווה מפרקת ומרכיבה עולמות מרובדים מלאי הומור שדמיון ומציאות, תשוקות ושיתוקים, חיים ומוות מסתחררים בהם יחדיו.

במלאכת מחשבת של תרגום משותף בידי שיח'ה חליווה ורחל פרץ, נרקמה יצירה קטנה שמשקלה הסגולי גדול לאין שיעור מהיקפה. זוהי ספרות מזוקקת במיטבה.