*

יוֹם אֶחָד

גַּם אֲנִי אֶכְתֹּב שִׁיר שָׂמֵחַ

אֲנָשִׁים יִקְרְאוּ אוֹתוֹ

יִנְשְׁמוּ לִרְוָחָה

וְיֹאמְרוּ:

הִנֵּה,

אַתְּ רוֹאָה,

כְּלוּם לֹא קָרָה

איך להחזיק מעמד, כותרת ספרה הרביעי של דפנה שמשוני הוא גם שאלתו המרכזית. שאלה זו זורה בנימי השירים בספר ומהדהדת ממנו, פעם בצעקה ופעם בלחישה, פעם בנחישות להמשיך, ולפעמים מתוך ייאוש. הספר נובע מתוך אובדנים ועוסק בהם, האובדן הגדול, הנוגע בכולנו, האופף אותנו מאז השבעה באוקטובר והמלחמות הרבות והשונות שאנו נלחמים בהן מאז,  ואובדנים שאינם קטנים כלל, אך הם אישיים ומשפחתיים וכאבם עלול לשתק את חיינו ואת השפה שבה אנו חיים. דפנה שמשוני מחפשת בשפה פשוטה ולירית את המילים והכלים להחזיק מעמד אל מול האבדות, ולמצוא דרך השירה את הדברים – גדולים וקטנים – שבשבילם יש להמשיך לחיות, שבשבילם עוד חשוב להחזיק מעמד. 

דפנה שמשוני, ילידת 1961. משוררת ואוצרת. למדה אומנות וספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ולימודי אוצרות באוניברסיטת תל אביב. דפנה היא תושבת מזכרת בתיה ובעבר ניהלה את מוזיאון המושבה על שם ערן שמיר הפועל בה.  פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה; זה היה שם (בלה לונה, 2020), ומחוץ לחלון, ציפור, (במילותיי, 2021) ולנקוש על השקוף, (עיתון 77, 2023). איך להחזיק מעמד הוא ספר שיריה הרביעי.

לטעימה מהספר הקליקו כאן.