אוקטב מירבו

(1917-1848) סופר, מחזאי, עיתונאי ומבקר אמנות צרפתי, נולד בטרווייר שבנורמנדי. למד בתיכון של המסדר הישועי. בשנת 1870 גויס לצבא ולחם בפרוסים, וב-1872 עבר לפריז והחל לעבוד כעיתונאי. מירבו היה בין היתר מבקר אמנות, וככזה טען שהאמנים וינסנט ואן גוך, פול גוגן, קלוד מונה ואוגוסט רודן הם גאונים כשעוד לא היו מוכרים, ופעל רבות לקידומם. בימי פרשת דרייפוס היה מירבו פעיל למען שחרורו של דרייפוס. במשך שנים, לצד עבודתו כעיתונאי, כתב ספרים בשמות עט שונים, עד שב-1884 פרסם רומן ראשון (Le Calvaire) בשמו האמיתי. יצירותיו הרבות, בהן Sébastien Roch, Jardin des supplices, Les affaires sont les affaires, מתאפיינות בביקורת על תאוות הבצע הבורגנית, הכוחנות המלוכנית, הקנאות הדתית וחוסר התוחלת שבחיי הזוגיות. ספריו תורגמו לכשלושים שפות. 

זיכרונותיו של חבר ראה אור באפריל 2017, בתרגומה של רותם עטר. 

שארל ל', פקיד אפרורי ושתקן, מואס בטיפשות ובכיעור האנושיים ומפתח לעצמו עולם פנימי עשיר, מלא דמיון וחלומות סוערים. כתב יד פרי עטו מתגלגל לידיו של מכר רחוק וחסר עניין. הלה עומד להשליכו לפח, אך ברגע האחרון מציץ בו, נשבה בקסמו וגומע אותו בן לילה.

זיכרונותיו של חבר נכתב על רקע שיאה של פרשת דרייפוס בצרפת. מירבו מנער מעליו את קונבנציות הספרות של זמנו וחותר תחת מוסכמות החברה הצרפתית. הוא עושה זאת באמצעות התחבולה הספרותית החדשנית לזמנו של 'מציאת כתב יד' ובכתיבה בסגנון חריף ומושחז. סגנון אופייני זה יגיע לשיא בשלותו ביצירתו הנודעת ביותר, יומנה של משרתת, שהתפרסמה בשנת 1900 וביססה את מעמדו כאחד הסופרים החשובים של מפנה המאה ה-20. יצירה זו תראה אור בעברית בהוצאת לוקוס.