של אסקילדסן נולד בשנת 1929, בעיירה מַנדַל שבדרום נורבגיה. אף שפרסם את ספרו הראשון כבר בשנת 1953, יצירותיו זכו להכרה עולמית רק לקראת סוף שנות השמונים, עם פרסום קובץ הסיפורים ״מחשבה פתאומית משחררת״. כבר בתחילת דרכו זכה לשבחים רבים בקרב קוראים ומבקרים בעיר אוסלו, בעוד שבעיירת הולדתו נחשבו יצירותיו בלתי מוסריות ובשל כך הוחרמו ממדפי הספריות. קולו המינימליסטי והפשוט לכאורה טומן בחובו מידה נדיבה של אירוניה והבנה בסיסית ועמוקה בנפש האדם, ותפיסתו הישירה של החיים כפי שהם הופכת תחת קולמוסו לחגיגה ספרותית. אסקילדסן זכה באינספור פרסים ספרותיים במולדתו ומחוצה לה, וספריו תורגמו ליותר מחמש עשרה שפות. בין ספריו הבולטים: ״מחשבה פתאומית משחררת״ (1987), ״נוף גדול שומם״ (1991) ו״הכלבים מסלוניקי״ (1996). בשנת 2006 נבחר הספר ״רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל״ (1983), לספר הנורבגי הטוב ביותר שיצא לאור בעשרים וחמש השנים האחרונות.