אלה ידי, זה העולם / מרגרט אטווד

89.00 71.00

הרגע

הָרֶגַע שֶׁבּוֹ, אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת
שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמַסָּע אָרֹךְ,
אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז חֶדֶר מִשֶּׁלָּךְ,
בַּיִת, שְׁנֵי דּוּנָמִים, קִילוֹמֶטֶר מְרֻבָּע, אִי, אֶרֶץ,
סוֹף-סוֹף יוֹדַעַת אֵיךְ הִגַּעְתְּ לְכָאן
וְאוֹמֶרֶת: "זֶה שֶׁלִּי",

הוּא הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הָעֵצִים מְסִירִים
מֵעַל גּוּפֵךְ אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶם הָרַכּוֹת,
הַצִּפֳּרִים מְשִׁיבוֹת לְעַצְמָן אֶת שְׂפָתָן
הַצּוּקִים נִסְדָּקִים וְקוֹרְסִים,
הָאֲוִיר נָסוֹג מִמֵּךְ כְּמוֹ גַּל
וְאֵינֵךְ יְכוֹלָה לִנְשֹׁם.

"לֹא", הֵם לוֹחֲשִׁים. "אֵין לָךְ כְּלוּם.
הָיִית אוֹרַחַת, פַּעַם אַחַר פַּעַם
טִפַּסְתְּ עַל הַגִּבְעָה, הֵנַפְתְּ אֶת הַדֶּגֶל, הִצְהַרְתְּ.
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּיַּכְנוּ לָךְ.
מֵעוֹלָם לֹא מָצָאת אוֹתָנוּ.
זֶה הָיָה בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ".


"אלה ידַי, זה העולם" כולל 81 שירים מתוך 11 ספרי שירה שפרסמה מרגרט אטווד על פני יותר מ-40 שנות יצירה, בתרגום המשוררת הילה אהרון בריק ובעריכת טל ניצן.

מעטים הם הכותבים או הכותבות בני ימינו שמשתווים לאטווד במידת הוורסטיליות ובשפע הסוגות. מנעד רחב של הקשרים היסטוריים, מיתיים, אמנותיים, ספרותיים ופוליטיים נחשף בשירתה, וכל שיר מעורר מחשבות עומק חברתיות, סביבתיות ומגדריות על מקומו של האדם בעולם.

סדרת הטלוויזיה "סיפורה של שפחה", המבוססת על הדיסטופיה שכתבה אטווד בשנות השמונים, חיזקה את הדימוי שלה כ״נביאת זעם״. "אלה ידַי, זה העולם" מציג רבדים עמוקים יותר של הדימוי הזה, ומשרטט דיוקן של יוצרת חשובה ומורכבת.


מרגרט אטווד - נולדה בשנת 1939 באוטווה, קנדה. סופרת, מסאית ומשוררת, פעילה פמיניסטית וסביבתית. היא פרסמה עשרות יצירות בסוגות שונות: רומנים, סיפורים קצרים, ספרי מסות ועיון, ספרי ילדים, תסריטים, מחזה, קומיקס ועוד. חלקם תורגמו לעברית. אטווד היא יוצרת עטורת פרסים, ביניהם פרס הבוקר על ספרה "המתנקש העיוור" (2000) ופרס דן דוד (2011(, והיא מוזכרת לעתים תכופות כמועמדת לפרס הנובל בתחום הספרות.

הילה אהרון בריק – ילידת 1976, תל אביב. כותבת, עורכת, מתרגמת, מורה. אמא של אלדר, יהלי ואבשלום. ספר השירים "תיקונים קטנים" יצא ב-2012 בהוצאת אבן חושן וקסת. שירים ותרגומים פורסמו בכתבי עת, באינטרנט, באנתולוגיות ועוד.


התחילו לקרוא את הספר כאן:


ראיון עם מרגרט אטווד: ״אני קמה בבוקר ושותה קצת דם״, אלעד בר נוי, 7 לילות, 12.1.19

לשירים נוספים בקובץ זה שהתפרסמו בגיליון "המוסך"