זיכרונותיו של חבר/ אוקטב מירבו
שארל ל', פקיד אפרורי ושתקן, מואס בטיפשות ובכיעור האנושיים ומפתח לעצמו עולם פנימי עשיר, מלא דמיון וחלומות סוערים. כתב יד פרי עטו מתגלגל לידיו של מכר רחוק וחסר עניין. הלה עומד להשליכו לפח, אך ברגע האחרון מציץ בו, נשבה בקסמו וגומע אותו בן לילה.
זיכרונותיו של חבר נכתב על רקע שיאה של פרשת דרייפוס בצרפת. מירבו מנער מעליו את קונבנציות הספרות של זמנו וחותר תחת מוסכמות החברה הצרפתית. הוא עושה זאת באמצעות התחבולה הספרותית החדשנית לזמנו של 'מציאת כתב יד' ובכתיבה בסגנון חריף ומושחז. סגנון אופייני זה יגיע לשיא בשלותו ביצירתו הנודעת ביותר, יומנה של משרתת, שהתפרסמה בשנת 1900 וביססה את מעמדו כאחד הסופרים החשובים של מפנה המאה ה-20. יצירה זו תראה אור בעברית בהוצאת לוקוס.
"שארל ל' הוא מקדימו של מרסו, הדמות הראשית ב׳זר׳ של קאמי." לה מונד
"הסופר הצרפתי הגדול ביותר בזמננו." לב טולסטוי
אוקטב מירבו
על המתרגמת
רותם עטר, בוגרת תואר שני בלימודי תרגום באוניברסיטה העברית. תרגמה את צוואתו של מוקיון מאת ז'ול ואלס ואת תרגילים בסגנון מאת רמון קנו. מלמדת תרגום בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.
כתבו על הספר
״זיכרונותיו של חבר״: 132 עמודים של פנינים | מיה סלע, הארץ
גיס חמישי | ענת עינהר, 7 לילות, ידיעות אחרונות
זיכרונותיו של חבר | נוריתה
זיכרונותיו של חבר | סקירות ספרים