אני, בת התשעים ושש

“שִׁיבָּטָה סָן, עַל מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?“

שָׁאֲלָה הַמְטַפֶּלֶת

וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לְּהָשִׁיב לָהּ

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי

אֵיךְ הָעוֹלָם מָלֵא בְּטָעֻיּוֹת

שֶׁיֵּשׁ לְתַקֵּן

לְבַסּוֹף פָּשׁוּט נֶאֱנַחְתִּי וְחִיַּכְתִּי


לבן שלי (2)

אַל תַּחְשׁשׁ שֶׁמָּא אִמְּךָ נַעֲשֵׂית סֵנִילִית

הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן, נָכוֹן?

אַתָּה קֶנְאִיצִ‘י,

הָאָדִיב וּקְצַר הָרוּחַ

בְּנִי הַיָּחִיד

אַתָּה רוֹאֶה?

לַמְרוֹת הַכֹּל אֲנִי עֲדַיִן מְזַהָה הֵיטֵב

נוּ קָדִימָה, צֵא לַדֶּרֶךְ

חֲזוֹר לְעִנְיָנֶיךָ


חסכונות

כְּשֶׁמְּגַלִּים כְּלָפַּי אֲדִיבוּת

אֲנִי מַפְקִידָה אוֹתָהּ עָמֹק בְּלִבִּי

כְּחִסָּכוֹן

כְּשֶׁבָּאָה בְּדִידוּת

אֲנִי מוֹשֶׁכֶת מֵהַחִסָּכוֹן

וְשָׁבָה אֶל כֹּחוֹתַי

גַּם אַתָּה — חֲסֹךְ כָּךְ מֵעַכְשָׁו

זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר חָשׁוּב מִפֶּנְסְיָה


לְךָ (2)

בִּמְקוֹם רְדִיפָה תְּמִידִית

בִּמְקוֹם לְהַכְאִיב לְמִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב

מוּטָב שֶׁתִּמְצָא בְּלִבְּךָ

אֶת הָאֹמֶץ לִשְׁכֹּחַ

מְאֻחָר יוֹתֵר בְּחַיֶּיךָ תָּבִין

שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁדּוֹאֲגִים לְךָ

וּפָשׁוּט לֹא הִבְחַנְתָּ בְּכָךְ


חזרה לעמוד הספר