עולם שאוכל לענות בו | חנה אזולאי

שמיים

אֲנִי לוֹמֶדֶת אֶת מַפַּת הַכּוֹכָבִים שֶׁלִּי,

אֵיךְ לָתֵת לָהֶם לִזְהֹר בֵּין הַחֲרַכִּים.

מִבַּעַד מִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי

נוֹשֶׁמֶת אֲוִיר פָּתוּחַ נְטוּל גְּבוּלוֹת.

תִּכְתְּבִי, אַתְּ אוֹמֶרֶת. לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן אַתְּ וּמָה

מַצַּב הַבַּיִת, הָעֲבוֹדָה, הַיְּלָדִים, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִגְמָרִים. תִּמְצְאִי בְּתוֹכֵךְ שָׁמַיִם.

עולם שאוכל לענות בו, ספר הביכורים של חנה אזולאי, שזור ברגעי חיים כמו־קטנים. השירים בו נעוצים ברווח שבין אירועי היום, אירועי השעה, אירועי ההורות וההוויה, אך בהם מצוי כל מה שיקר וחד־פעמי ומפעים. הרווח הזה, הוא המקום שבו נטווים הקשרים החזקים ביותר, בין אם למשפחתה ולבן זוגה, בין אישה ובין אלוהיה, ובין מקום למקום. במבט חד וישיר מתבוננת המשוררת במציאות חייה וחיינו כאן, מלקטת את רסיסי האמת הנעוצים ביום יום, מכנסת אותם בשירתה, ומעניקה להם במבטה את כוחם האמיתי.